מאמרים

את מרגישה את זה שנייה לפני שזה קורה. משהו עולה מהחזה כלפי מעלה, הפנים מתחילות לבעור, ואת כבר לא באמת שומעת מה אומרים סביב השולחן. המחשבה הראשונה היא בדרך כלל לא "מה קורה לי", אלא "מי עכשיו רואה אותי". את מחפשת בעיניים חלון או מזגן, מנסה לנשום רגיל, ומחכה שזה יעבור. את כבר יודעת שאלה…

לקריאה המלאה ←

את עומדת מול המראה ולא לגמרי מבינה מה השתנה. המשקל כמעט לא זז, המידה בארון לא השתנתה, אבל משהו באמצע נראה אחרת. החולצה יושבת אחרת, המכנסיים לוחצים בדיוק במקום אחד, ובסוף היום את מרגישה נפוחה ולא מזהה את הצורה של עצמך. אז קודם כל: מה שקורה לך הוא לא "הזנחה של האזור הזה". הגוף שלך…

לקריאה המלאה ←

את אוספת את השיער בבוקר, והגומייה מסתובבת פעם אחת יותר מפעם. יש שערות על הכרית, על הכתפיים של החולצה השחורה, בניקוז המקלחת. העור מרגיש יבש ומתוח, והקרם שעבד שנים כבר לא עושה את העבודה. ואת אומרת לעצמך שזו שטות, שיש דברים חשובים יותר, ולא באמת מספרת לאף אחת כמה זה מטריד אותך. אז זה הדבר…

לקריאה המלאה ←

צעקת על הילדים בגלל נעליים שנשארו בסלון. ענית לבן הזוג במשפט חד שגם את הופתעת ממנו. ואז, עשר דקות אחר כך, כשהשקט חוזר, מגיע הגל השני: האשמה. "מה קרה לי? למה הגבתי ככה? זאת בכלל לא אני." נשים אומרות לי את זה כמעט במילים האלה בדיוק: "אני מרגישה שאני לא עצמי." ולפני כל הסבר, זה…

לקריאה המלאה ←

את נכנסת לחדר ולא זוכרת בשביל מה נכנסת. עומדת באמצע משפט והמילה פשוט לא מגיעה, למרות שהיא הייתה שם לפני שנייה. קוראת את אותה פסקה שלוש פעמים ולא קולטת מה כתוב בה. ובישיבה בעבודה, שבה תמיד היית החדה בחדר, את מאבדת את החוט ומקווה שאף אחד לא שם לב. ואם עכשיו עבר לך בראש "מה…

לקריאה המלאה ←

את הולכת לאימון. שלוש פעמים בשבוע, בלי לוותר, גם כשאין כוח. פעם זה היה עובד: כמה שבועות של הקפדה, והגוף היה מגיב. היום את עושה בדיוק אותו דבר, לפעמים אפילו יותר, ושום דבר לא זז. וזה סוג אחר של תסכול, כי את כבר משלמת את המחיר. את לא צריכה שיגידו לך "תתחילי לזוז". את זזה.…

לקריאה המלאה ←

רוב הנשים שכותבות לי לא אומרות "אני חושבת שאני בגיל המעבר". הן אומרות משהו אחר לגמרי: "אני לא ישנה כמו פעם." · "עליתי במשקל בלי לשנות כלום." · "אני שוכחת מילים באמצע משפט." · "אין לי סבלנות לכלום." · "אני פשוט לא מרגישה כמו עצמי." וכמעט תמיד, ברגע שמחברים את הנקודות, מגיע אותו משפט: "רגע…

לקריאה המלאה ←

את אוכלת בדיוק כמו תמיד. זזה כמו תמיד. עושה את מה שתמיד עבד – ובכל זאת, המספר על המשקל מטפס, והבגדים מרגישים אחרת. ואז מגיע הקול הפנימי: "כנראה התרשלתי. צריך פשוט להתאפס." אז הנה מה שחשוב לי שתשמעי, לפני הכל: זה כנראה לא חוסר משמעת. לגוף שלך יש סיבה אמיתית, ביולוגית, למה שקורה – ומגיע…

לקריאה המלאה ←

שלוש לפנות בוקר. את פוקחת עיניים בלי סיבה, בודקת בטלפון מה השעה, ומיד מתחיל הסיבוב המוכר: "אם אירדם עכשיו, נשארו לי עוד שלוש שעות שינה". רק שאת לא נרדמת. המחשבות רצות, הגוף חם, והבוקר מגיע עייף. אני מכירה את זה מבפנים. הייתה תקופה שבה התעוררתי ככה כל לילה, ישבתי בחצר, ספרתי כבשים – וכלום. הכי…

לקריאה המלאה ←

עומדת מול מדף התוספים, ביד אחת "מגנזיום ציטראט" ובשנייה "מגנזיום גליצינאט", ואין לך מושג מה ההבדל? את לא לבד. זו אחת השאלות שאני נשאלת הכי הרבה – ולא במקרה: ההבדל בין הסוגים הוא אמיתי, והסוג הלא נכון פשוט לא יעשה את העבודה שקיווית לה. אז בואי נעשה סדר. בלי מילים גבוהות, בלי הבטחות קסם. קודם…

לקריאה המלאה ←